זה הזמן לסלוח...

נתקלתי לפני כמה שבועות בשיר מקסים שכתב נועם חורב (מצורף בהמשך) וזה גרם לי לחשוב על יום כיפור ועל כל אלו שמבקשים בקלות סליחה מאחרים אבל לא מצליחים לסלוח לעצמם. כל אלה שקודם כל מאשימים את עצמם וחיים עם משא כבד מנשוא.

לכל אלה, אני מקדישה את המילים של נועם חורב, ומאחלת לכם שתצליחו לראות את עצמכם בתוך התמונה הגדולה, שתתחשבו בעצמכם ותאהבו את עצמכם.

כאן בשבילכם,

קורל 0547484806

פָּחוֹת קָשֶׁה / נֹעַם חוֹרֵב

בַּדֶּלֶת כְּבָר עוֹמֶדֶת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה

אִם הִיא רַק הָיְתָה שׁוֹאֶלֶת

אִם יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה

הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל לָהּ בָּעֵינַיִים בְּלִי בּוּשָׁה

וְאָז אוֹמֵר לָהּ שֶׁ…

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת טִיפָּה פָּחוֹת קָשֶׁה.

טִיפָּה פָּחוֹת קָשֶׁה

עִם עַצְמִי, עִם אֲחֵרִים

טִיפָּה פָּחוֹת קָשֶׁה

עִם מִשְׁפָּחָה, עִם חֲבֵרִים

לְהַפְסִיק לְהִתְחַשְׁבֵּן בְּסוֹפָהּ שֶׁל כָּל תְּקוּפָה

הַפִּנְקָס שֶׁלִּי פָּתוּחַ וְהַיָּד כְּבָר עֲיֵיפָה

וְגַם לִי מוּתָּר לָנוּחַ, וְגַם לִי מוּתָּר קִינּוּחַ

וְגַם לִי מוּתָּר לָצֵאת קְצָת טֶמְבֶּל בְּוִויכּוּחַ

לִזְכּוֹר שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר לִפְעָמִים גַּם לְפַחֵד

וְלִלְמוֹד שֶׁחֲרָטָה הִיא הִזְדַּמְּנוּת לְהִיוָּולֵד

וּלְשַׁחְרֵר אֶת הֶעָבָר, וְלִישׁוֹן עַד מְאוּחָר

וְלֹא לָמוּת מִכָּל מִילָּה שֶׁמִּישֶׁהוּ אָמַר

אוֹ לֹא אָמַר

וְלַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁקָל בְּלִי לְהִתְיַיסֵּר

וְלִסְלוֹחַ לְעַצְמִי, כָּל פַּעַם קְצָת יוֹתֵר

וְלִזְרוֹק אֶת הַצִּפִּיּוֹת, וְלֶאֱהוֹב אֶת הַטָּעוּיוֹת

הֲרֵי מִכָּל טָעוּת בַּסּוֹף רַק לָמַדְתִּי אֵיךְ לִחְיוֹת

וּלְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַיּוֹם מוּל נֶטְפְלִיקְס, בְּלִי לַחְשׁוֹב

וְלַחֲתוֹךְ מִמִּי שֶׁלֹּא עוֹשֶׂה לִי טוֹב

וּלְהַפְסִיק כְּבָר לְהָרִים מַשָּׂא שֶׁל אֲחֵרִים

יֵשׁ לִי מַסְפִּיק מִשֶׁל עַצְמִי, וְזֶה מַכְאִיב לִי בַּשְּׁרִירִים

וְיֵשׁ מִינוּס בַּבַּנְק וּקְמָטִים עַל הַפָּנִים

וְכָל מָה שֶׁלֹּא פָּתוּר שׁוּב אוֹכֵל אוֹתִי בִּפְנִים

וּמְכוֹנַת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לְכַבּוֹת

שׁוּב עוֹשָׂה אוֹתִי עָצוּב בֵּין אַנְשֵׁי הַמְּסִיבּוֹת

בַּדֶּלֶת כְּבָר עוֹמֶדֶת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה

וְהִנֵּה, הִיא שׁוֹאֶלֶת

אִם יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה

אָז אֲנִי מִסְתַּכֵּל לָהּ בָּעֵינַיִים בְּלִי בּוּשָׁה

וְאוֹמֵר לָהּ שֶׁ…

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת טִיפָּה פָּחוֹת קָשֶׁה.

אֲנִי בּוֹחֵר לִהְיוֹת טִיפָּה פָּחוֹת קָשֶׁה.