צהריים טובים ושבת שלום לכולם, לאחרונה יצא לי לשוחח עם כמה הורים, אשר שיתפו אותי בתסכול שהם חווים מול התנהגויות שונות של ילדיהם. מדובר בהורים לילדים בטווח גילאים די רחב, החל מגיל שלוש ועד גיל 25. ולמרות זאת, בכל המקרים שמתי לב שההסבר והעצה שלי היו דומים, והתאימו פחות או יותר לכל הגילאים. אז חשבתי שאם לאתגרים האלה יש מכנה משותף כל כך רחב, זה יעניין גם אתכם! לפני שאגלה לכם מה הייתה העצה שלי, חשוב שתבינו משהו בסיסי – כל התנהגות שמשתרשת לנו, כל התנהגות שאנחנו שבים ועושים, היא התנהגות שאנחנו מקבלים עליה חיזוק כלשהו או קיבלנו עליה בעבר חיזוקים - והיא הפכה להרגל. לדוגמא: צחצוח שיניים. אצל רוב האנשים הבוגרים צחצוח שיניים הוא דבר שעושים כחלק משגרת היומיום, אך מי שיש לו ילדים קטנים יודע, שלעיתים על מנת שהילדים שלנו יסכימו לצחצח שיניים אנחנו צריכים לעשות משהו. למשל: אנחנו נגיד להם "כל הכבוד" ו"איזה שיניים יפות", נבטיח להם שהם יוכלו לראות טלוויזיה אם יסיימו לצחצח מהר או לחילופין נאמר להם שאם לא יצחצחו מהר לא נספיק לספר להם את הסיפור לפני השינה. הדוגמאות שנתתי כאן הן דוגמאות לחיזוקים חיוביים ושליליים. שימו לב, כל דבר שאנחנו עושים ומגביר התנהגות הוא חיזוק. נחזור לעצה – אם ילדכם מתנהג באופן שמפריע לכם, נסו למצוא את החיזוק שמגביר או משמר את אותה התנהגות. שימו לב לתגובות שלכם ושל הסביבה לאופן שבו הוא מתנהג, נסו למצוא מה ההתנהגות נותנת לו? למה "שווה" לו להתנהג באופן שבו הוא מתנהג? אם הצלחתם למצוא את החיזוק – הפסיקו אותו ובידקו האם תדירות ההתנהגות פוחתת. ואם לא, אתם תמיד מוזמנים לדבר איתי, להתייעץ ולשאול. כאן בשבילכם, קורל
נ.ב. מאחר ואני אמא לבנים, אני באופן טבעי כותבת בלשון זכר, אך כמובן שהדבר רלוונטי גם לבנות
